אנטומיה יקירתי
התערוכה אנטומיה
יקירתי, עוסקת בשאלות קיומיות העולות מן ההרהור בגוף האנושי, מבקשת לחקור
באילו נסיבות האמן חוזר ובוחר בייצוגי גוף כדרך לביטוי רעיוני.
לאמנים ואמניות בתערוכה
זיקה מפורשת לאנטומיה. את יצירותיהם ניתן לנתח באמצעות שלוש דיסציפלינות שונות:
הפילוסופיה, המדע ותולדות האמנות. נקודת המבט הפילוסופית מתייחסת לשאלות
אקזיסטנציאליסטיות ופמיניסטיות. תולדות האמנות מסייעת בידינו להתחקות אחר השפעות תרבותיות, ואילו
הדיסציפלינה המדעית ,מתייחסת לאנטומיה השוואתית. כך למשל, שימשה האנטומיה ככלי
פוליטי בשיח הפטריארכאלי. שיח זה אשר קשר קשר עם השיח המדעי, ביקש להוכיח את
נחיתותה של האישה מן הגבר על סמך הבדלים אנטומיים כמשקל המח השונה. מחקרים מדעיים
עכשווים מראים, שאין הבדל בתפקוד המח הגברי והנשי.
בתערוכה מציגים אמנים
פוסט-מודרניים, עכשוויים, בעלי זיקה לריאליזם ונטורליזם. חלקם מולטי-דיסיפלינריים,
העוסקים במקביל בתחומים כמדעי המוח, ארכיטקטורה ורפואה. לכולם רקע ברישום אנטומי.
שנים לאחר לימודיהם, הם חוזרים האנטומי לעיסוק באנטומיה כאמצעי אינטלקטואלי בעל
מסר רגשי. הדרמה של החיים והמוות, של החושני והעדין, אל מול הקשה, האלים והמפחיד
נוכחת בשיא עוצמתה בדימוי האנטומי. כך למשל, בולטים הניגודים הבינאריים של דימוי
הגולגולת והשלד, המשדרים סכנה ומוות לצד העיסוק בדימוי הגוף, המקרין כמיהה מתמדת
לאסתטיקה ותשוקה.
דרך העיסוק באנטומיה,
נוגעת התערוכה בנושאים של מיניות ומוות, המודרים ומודחקים מם השיח הנורמטיבי
כטאבו. התערוכה מאפשרת לדון בנושאים אלו דרך החוויה האישית והאוטנטית.
